20 ביולי 2010

אלוהים היקר,

הנדון : אספקה לצורך חג האהבה הקרב ובא

הריני מתכבדת לפנות אליך בדברים הבאים מתוקף תפקידי הבלתי רשמי כסנגורית הכללית של האהבה.

בטרם אגש לרשימת העניינים הבוערים העומדים על הפרק אבקש ליידע אותך בתמונת המצב הכללית של האהבה כפי שנמדדה באחרונה.

הממצאים מדאיגים, אנשים איבדו את האמונה כי אהבה אכן קיימת וכל נסיונותי לשכנעם נופלים כרגע על אוזניים אטומות ולבבות אטומים לא פחות.

לאחר מחקר מקיף שכלל כ- 15 אלף נשים, ומס' מאות גברים, אחדים מהם בדקתי באופן אישי, הגעתי לכלל המסקנות המצערות הבאות:

המצרך הראשון  הדרוש ביותר לשם תקינותם הנפשית של בני האדם  הינו אהבה רומנטית, מלווה בתשוקה, חברות והכלה.

אהבה כזו אינה נפוצה במקומותינו ולכך מס סיבות אפשריות:

כמו דברים רבים בחיים, השגתה כרוכה בויתור על פחדים והעדר הסתפקות בתחליפים זולים.

כמו בדברים אחרים האנשים בדורנו קצרי סבלנות ומפוחדים אז הם מסתפקים בפשרות.

בשל אלפי שנות בלבול, הגברים והנשים נהיו קרובים מתמיד בטבעם תוך כדי כך שכל אחד מהם מתרחק מטבעו האמיתי.

ככל שהתהליך הולך ומשתרש הוא מהווה סכנה קיומית על עיקרון המשיכה המינית ומקרר את האטמוספירה בעיקר בחדרי השינה.

ובעקבותיו זוגות רבים מגלים שהתשוקה פינתה מקומה לתלונה.

התלונה הופכת להתקפה מתרגמת לאכזבה ושולחת רבים אל מחוזות של בדידות בתוך ומחוץ לקשר.

בשל הטבע האנושי נמצאו פתרונות יצירתיים קצרי טווח כגון בגידות, חילופי זוגות, נשואין שמסתכמים בשותפות לדירה.

בשבוע הבא יגיע ט"ו באב, שכבודו בעצמו הכריז עליו כחג האהבה, אך למרבה הצער, אנחנו טרם מוכנים.

כדי שנחזיר עטרה ליושנה חסרים לנו הפריטים הבאים:

1. נשים
2. גברים
3. אמונה
4. אהבה

למרבה הצער, מן המפורסמות הוא שביכולתך לספק רק את שני הפריטים הראשונים ברשימה, וכי בנוגע לאחרונים הם נתונים לבחירתם המלאה של פריטים 1 ו- 2.

לפיכך אמקד את מכתבי בשני הפריטים הראשונים ואפרט את רשימת הדרישות לכל אחד מהפריטים כדלקמן:

אבקשך לשלוח את הפריטים הנבחרים ASAP, כדי לאפשר לעמוד במשימה בלוחות הזמנים המקוריים

בברכה,

סיגל גשורי,    עו"ד What Women want ltd

C – כל הזכויות שמורות

תחום הכסף, משום מה, עדיין נחשב לתחום גברי מובהק. אבל, לאחרונה אנחנו נמצאים בתוך מה שנקרא "המהפכה ההפוכה", הווה אומר – נשים לוקחות שליטה ויש להן אמירה בנושאים פיננסיים, יותר מבעבר.

נכון, לא בכל הבתים זה ככה, אבל עכשיו יש לנו את היכולת לבחור, וזה בעצם מה שאנחנו רוצות. לא כל אישה רוצה את האחריות הכבדה של ענייני הכסף והתקציב של הבית, ואנחנו יכולות גם להגיד – בעל יקר, האחריות הפיננסית היא שלך , וזה בסדר. לא בא לי לעשות את זה, זה לא שאני לא יכולה להרוויח, לנהל, להבין את חוקי הכסף. סתם לא מ תחשק לי. במסגרת חלוקת התפקידים בינינו, זה יהיה בתחום האחריות שלך. ולא מדובר בהכרח בעניין של שליטה, אלא של שותפות.

אין צורך לבקש רשות

גם אם הבעל הוא האחראי על ענייני התקציב, זה לא אומר שצריך לכנס את המטבחון להתייעצות בנוגע לכל הוצאה קטנה.  את לא חייבת להתקשר לבעלך ולשאול אותו, "מותק, אני יכולה לקנות את כפכפי הפליפ פלופ המזעזעים בצבע ורוד פוקסיה שעולים עשרים שקל בשוק?" או להודיע לו, "מאמי, יש את השוקולד הזה שאני מכורה לו ושאתה מכחיש שאתה אוהב אבל מכרסם חצי בלילה כשאתה חושב שאני לא רואה או יודעת, והוא במבצע, אני מביאה לנו כדי שיהיה פינוק בבית".

הבנה בפיננסים היא קצת יותר מאשר לבדוק את היתרה בחשבון. מדובר גם על היכולת לעשות כסף, להרוויח ולקחת את האחריות כעצמאית ויוזמת, מה שלמעשה, עדיין די נדיר אצל נשים.

דיבורים על פיננסים לא חייבים להשמע כמו סינית עתיקה

בארוחות הערב או שיחות הסלון של ימי שישי, הרבה פעמים קורה שהגברים מתחילים שיחה על אגרות חוב, הלוואות, מניות, דיווידנדים ושאר ירקות, וזו שפה שנשמעת לנו כמו ניב סיני עתיק.

לא עוד: ממש בימים אלה נפתח מועדון משקיעות בישראל  – יוזמה שבאה ללמד נשים להשקיע בשוק ההון, ואז, כשהגברים יתחילו ללהג עד לזרא בנושאים פיננסיים, לא תצטרכי ללכת למטבח לעשות קפה, אלא להיות משתתפת פעילה בשיחה.

מבחינת הבנקים, אגב, נשים נחשבות ללוות טובות יותר. הן שמרניות, יש להן מוסר בכל מה שקשור להחזר – פשוט כי הגן הפולני המצוי בכל אישה באשר היא גורם להן להרגיש נורא "לא נעים"  אם הן לא משלמות….

תוסיפו לזה את כושר הירידה לפרטים קטנים, את היכולת להתייעץ ולהקשיב ותבינו למה נשים, כשהן מחליטות ללמוד את התחום הזה, מביאות תוצאות טובות.

מחקר שבדק תפקוד של עסקים קטנים בזמן משבר כלכלי העלה כי עסקים קטנים שנוהלו ע"י נשים נפגעו פחות מאשר עסקים שגברים ניהלו. ובעולם, חברות ענק שילבו נשים בדרגים הכירים של הניהול, לא כי הקודקודים הגדולים מתים עלינו פתאום, אלא כי הם גילו שחברות שנשים ישבו בשלבים העליונים של ההיררכיה האירגונית שלהם – הצליחו יותר.

בתאריכים:

• 5.6
• 6.6
• 7.6
• 10.6
• 12.6

בין השעות  19:00-22:00 אהיה בכיכר רבין, ת"א, שם אחתום על ספריי "מים רבים" ו- "לנשים בלבד" במסגרת אירועי שבוע הספר העברי.

כולכם מוזמנים.

"לנשים בלבד" נישואים – מביצה משמימה לממלכה קסומה מאת סיגל גשורי ( הוצאת כתר)

"אני לא זוכרת אם זו היתה סבתא שלי או סבתא של שפיגלמן חברתי מכיתה א' שאמרה פעם כשהייתי בת שש או שבע " תמיד תחפשי לך גבר שיאהב אותך יותר ממה שאת אוהבת אותו". אני לא זוכרת אם הגאונה היתה מוילנה או קובנה – אבל זה לא ממש משנה אחרי. הכל שתיהן היו פולניות מבית טוב עם מטען גנטי די דומה. בעיקר זה שולי כי מסתבר שמפי הגבורה או מפי החסודה, את המסר הזה הפנמתי היטב… "

בגיל 34 מוצאת עצמה סיגל גשורי עם משפחה מושלמת: בעל, ילדים, עם עבודה מכובדת, משכורת של חמש ספרות ובית אבל עם זוגיות מעורערת. מהי זוגיות מצוינת? מהי זוגיות של מחלקת תיירים/עסקים או מחלקה ראשונה? למה כדאי להתאמץ?
והתשובה: הזוגיות היא המפתח לאושר.

הספר "לנשים בלבד" נכתב על רקע משבר זוגי שסיגל גשורי חוותה, ושזורות בו תובנות שהגיעה אליהן בחשבון הנפש העמוק שערכה בעקבות המשבר. זהו ספר אישי, מקורי, עוקצני והומוריסטי, וכל אישה תוכל למצוא בו מעט מעצמה ומחיי היום יום שלה.

לפרטים נוספים ולהזמנה ניתן להתקשר אל :  050-9010080

ספר: "מים רבים" (יומן רומן) מאת שילת

"אהוב , זה הסיפור שלנו כמו שהוא נראה מהצד שלי.
לכבוד חגיגות היובל שלך החלטתי לתת לך במתנה, משהו מהנשמה שלי ואת סיפור האהבה שלנו. הספר הוא שילוב של שני הדברים שאתה תמיד אמרת שאת אוהב בי הנשמה שלי ויכולת הכתיבה שלי. אז כרכתי אותם לאחד בשבילך.
במהלך הכתיבה גיליתי שהספר הזה הוא קודם כל מתנה בשבילי. הוא הדרך שלי למצוא הגיון בשיגעון ולהבין את התמונה הגדולה של חיי.
למדתי שאפשר לנתק את הקשר, אבל אין לזה שום קשר עם האהבה. להיפך לפעמים רק בהעדר קשר ניתן להבין את הקשר בין נצחיות לאהבה.
למדתי שלהתנגד לדבר הזה בין גבר לאישה משול לנסיון להתנגד ל"כוח המשיכה".
האהבה היא מתנה שבאה ללמד אותנו לאהוב את עצמנו, להרשות לעצמנו לאהוב ולהיות נאהבים להתרחק מקורבנות כמו מאש ולדעת לבחור בחיים.אהבה זה כואב ובעיקר מפחיד. אבל כגודל הפחד כך גודל הניצחון.

רק אלוהים יודע באיזה מבחנים קשים העמדנו אחד את השני בחצי העשור האחרון, כמה ניסינו באופן הלא מודע לראות אם האהבה שורדת אותם.
לא יודעת אם הגענו לסוף תקופת המבחן אבל אנחנו בדרך וזה מה שחשוב, אפילו אם אנחנו עושים אותה בנפרד וכל אחד מאיתנו עושה אותה בקצב שלו.
יום יום אני מודה לאלוהים שגיליתי רק בזכותך על זה שאתה קיים ועל המתנה שהוא נתן לי באהבה איתך, על העולם הקסום והמופלא שניגלה לי כשהלכתי בעקבותיה כנגד כל הגיון או נסיון קודם.
ולך אני מודה על שבאת לחיי ונגעת בהם נגיעה כה משמעותית, על מה שאתה עושה, על מה שאתה נמנע מלעשות במודע או שלא במודע, זה בזכותך.
הספר הזה אינו צריך להיות מוקדש לך כי הוא ממילא שלך…
אני מברכת אותך בברכתך שלך
אושר ועושר וחיי נצח.

"מים רבים" הוא ספור הזה כולו מוקדש לכוח של האהבה. כוח שאנו נוטים לזלזל בו לא מעט בימים אלה. זה סיפור על אהבה, אמונה, פחדים מיסטיקה תיקון וחיפוש עצמי שנעשה בהשראת האהבה. יש פה את כל המרכיבים של החיים אבל הוא יותר גדול מהחיים הוא החיים עצמם , הוא האהבה והוא הנצח.דרמה העוסקת ברומן בין גבר ואישה נשואים באמצע החיים כאשר לצד סיפור האהבה מקבל הקורא הצצה אל עולם הקבלה וכלים המאפשרים לו לבחון את חייו שלו ולהתחיל להבין מה משמעות תאריך לידתו, השם שלו, כיצד יודעים מה אופי הקשר בין בני זוג, מהו הייעוד שלהם וכיצד צירופי מיקרים מאפשרים לנו להבין טוב יותר את משמעות החיים והייעוד שלנו.

תיכף מתחילה עונת החתונות…

ועימה באה עונת הריבים, הצעקות, העצבים, היזע השיטוטים בין ארועים הדרמות והאכזבות.

יש שאומרים שהאהבה מתה אחרי החתונה ואני אומרת שבמקרים רבים היא מתה כבר בהכנות לחתונה…

את הפוסט הבא יש לגזור, לשמור לשלוח לחברים קרובים  ובעיקר לתלות על לוח ליבך….

על מה רבים?

רבים על הכל… מקטן ועד גדול: חתונה מצומצמת או רחבה? אנחנו רוצים בעיקר חברים, או את כל המשפחה? האם המתכונת תהיה דתית או שמא אלטרנטיבית, והקייטרינג – יהיה בסטייל בופה או בהגשה?
ועוד לא דיברנו על עיצוב ההזמנה, ואיך נחליט אם יהיה די ג'יי או להקה, וקוד הלבוש – בגדים זרוקים או מותגי יוקרה….
הוא רוצה זיקוקים והיא מפנטזת על שושבינות ונערות כלה, והתפריט נע בין רוסטביף לרגל קרושה….

חתונה היא זרקור על סדרי עדיפויות בחיים מה יותר חשוב:
המשפחה ממנה באתי או  זו שאני הולכת לבנות?.
על מה כדאי להוציא כסף ועל מה לא?
כמה אנחנו בעניין של רושם חברתי?
כמה אנחנו מונעים על ידי קודים חברתיים?

בחתונה מעורבים לא רק שני בני הזוג אלא גם המשפחות והחברים הקרובים, הבדלי מנטליות וגישה יוצאים לאור … ובסמטוכה שנוצרת כל אחד מושך לכיוון שלו.

איך נמנעים?

להימנע מחילוקי דעות בכלל  – זה כמעט בלתי אפשרי . כן אפשר לצמצם את המחלוקות  על ידי חלוקת סמכויות ועריכת  " אמנת כבוד" של בני הזוג לאהבה שלהם.
בני הזוג מסכמים ביניהם כמה דריסת רגל הם רוצים לתת להורים – ונשארים תקיפים בעמדתם גם אם יש נסיונות להשתלט על עוד ועוד דברים.
מסכימים שכל בן זוג אחראי לטפל בהורים שלו בלי לערב או ללכלך את בן זוגו.

חוזרים לפרופורציות אין כמו ביקור שבועי במוסד ליתומים או במחלקה האונקולוגית כדי לשים במקומו הראוי ויכוח כלשהו על צבע המפות/ הפרחים/או הקינוחים.
נזכרים במשפט של קרי בסקס והעיר הגדולה the wedding got bigger than big… ועושים כל מה שאפשר כדי לזכור שהחתונה זה לילה אחד עם הרבה השפעה על לילות רבים של חיים אחריו ולא בגלל האורחים.

האם זה משבר גדול או גדול יותר כשנולד ילד?

בזמן אמת אף אחד לא באמת זוכר שכבר ייבשנו ביצות ועלינו על בריקדות כבר בהכנות לחתונה, לפחות לא במודע.
אותו עניין עם סדרי עדיפויות שונים על כסף ומשפחה על ערכים על מה ראוי ומה לא, על רצון להיות מקובל חברתית יבואו לידי ביטוי בדיון על הילדים.

ההמלצה

שכל בני זוג יחתמו על אמנה כלשון:

1.    אני קודם כל אוהבת אותך.

2.    החתונה שלנו היא קודם כל שלנו ורק אחר כך של אחרים.

3.    באהבה יש  חוקים של כבוד  הדדי אחד כלפי השני.

4.    אם משהו מפריע לי – אני מתחייב להוציא בהזדמנות הראשונה, בשפה יפה ובארבע עיניים.

5.    לא משנה מה  לעולם לא אעשה ממך קציצות לעיני הצד שלי במשפחה.

6.    חלומות הם דבר חשוב אז אני אנסה לתת מקום לשלך .

7.     אם אני מרגיש ספקות או התלבטויות אשתף אותך – חלילה לא לברוח לך מתחת לחופה.

טיפול זוגי?

אני ממליצה על טיפול אישי מנדטורי לפני כל כניסה לקשר מחייב שאותו לא רוצים לחרב – כעבודה אישית ולא זוגית.
בטיפול זוגי יש נטייה  להשליך על בן הזוג את האחריות לעובדה שאני לא מאושר/ת. עשויות להזרק מילים שיעלו הרבה יותר ביוקר מאשר 450 ש"ח לשעה…
" את קרה, נכה רגשית, מתנשאת, אטומה", "אתה לא מתחשב, לא מתלהב, לא מפנק" – אלו מילים שהן  אגרופי המחץ של האהבה. זהירות..

סתם לחץ או סיבה טובה לביטול החתונה?

לחץ או פחד אינם מקריים: הם מעידים על אדם שלא לגמרי סגור או שלם עם ההחלטה. אם  הוא יכול לחלוק את החששות והפחדים שלו עם בן הזוג סימן שהם בקשר אינטימי טוב שעשוי להיות החומר המתאים לחתונה.
אך אם מרגישים ש"אין עם מי לדבר", ושהחששות והפחדים הם שלנו בלבד – אולי כדאי  לבטל או לדחות את החתונה כי בניגוד למה שאומרים זה לא באמת " עובר עד החתונה".

איך  צולחים את ההכנות בשלום?

קובעים תאריך – ומתחילים הכנות רק חודשיים לפני. התחלה מוקדמת פירושה התברברות יתר. כשכבר מתחילים, מגדירים חלוקת תפקידים מסודרת, ולא בודקים יותר משלוש אופציות בכל סעיף. מבחר גדול מדי רק ישגע אתכם.
כל אחד מבני הזוג מתעסק בתחום האחריות שלו, וכמה שפחות משתף את בין הזוג בפרטים. שוב – כדי למנוע בלבול.

אישה בונה אישה הורסת

זה אחד המשפטים הכי נכונים שיש. הבעיה עם נשים, היא שרובן מתכוונות לבנות  – ומרוב כוונות נותרות עם ערימת הריסות…..
אישה צריכה לעמוד באופן נחוש ובלתי מתפשר כל פעם שהגבר מנסה לברוח מאחריות .

מה התפקיד של הגבר?

גבר צריך להיות גבר . להיות הגב. מישהו שאפשר להישען עליו. מישהו שעומד מאחורה ומבטיח לך שיהיה בסדר וגם מבין שיש לו אחריות לגבייך.
גם לו יש צרכים:
הוא צריך אישה שלא תנסה להיות הגבר בעצמה… היא צריכה לאפשר . לשבת בסבלנות ולתת לו להוביל, וגם אם זה לא יוצא מושלם – לדעת לא לתת ביקורת כאילו בונה. ממש לא להיות פנקסנית דגולה.

אין חג משפחתי יותר מחג הפסח. ההתלכדות סביב שולחן אחד למשך מספר שעות יכולה, היא משהו שהרבה זוגות לא חווים במהלך השיגרה. כשזה נעשה במעטפת משפחתית רחבה זה יותר, זה מקבל משמעות נוספת.האינטימיות המשפחתיתי יכולה לגרום שבעיות פתאום יצופו מעל השטח באופן פומבי ואז במקום סדר – יש בלגן. לצערינו, בהרבה מקרים, זוגות חוזרים מליל הסדר המשפחתי כעוסים אחד על השני בעקבות מעשים שנעשו (או שלא נעשו) דברים שנאמרו (או שלא נאמרו) סביב השולחן.

לדבר אחד עם השני זה תמיד טוב, אבל העבודה על הזוגיות היא בעיקר אישית. כל אחד עם עצמו. אם נסתכל על עצמנו ונבין איפה לא היינו בסדר, שי סיכוי טוב יותר שהזוגיות שלנו תהיה מוצלחת. לפניכם קטע מדבריי בתוכנית "המקצוענים" שם דיברתי על הנושא:

חתן שמתחרט לגבי חתונה זהו פחד נסתר (ואולי גם גלוי…) של כלות רבות לעתיד. כשמדובר בהברזה מהחופה עצמה – זה כבר סיוט. ומשום מה, בדיוק על המקום הרגיש החליטו לדרוך משווקי פג'ו בישראל יחד עם משרד הפרסום ברוקנר נטע יער.

למי שלא ראה את הפרסומת שרצה בשבועות האחרונות בטלוויזיה:

הסלוגן שחותם את יצירת ה"מופת" הזו הוא "לנהוג בה לפני הכל" – ואני שואלת:

• כמה אידיוט היה צריך להיות המפרסם שבא לנגן לנו הנשים על המיתרים הכי רגישים?
• האם לא מספיק לנו גם ככה ההנחה (או שמא מדובר בשריטה עמוקה…) לפיה כל גבר שני פוחד מחתונה?
• האם לא די לנו בגברים בורחים מקשר ומחויבות לטובת צעצועים מזדמנים שנפוצים לכל עבר כמו רוח?

התשובה טמונה אולי במפרסם: זה אותו גבר שבימי השיגרה הוא כנראה הרבה יותר רגיש לסביבה – אבל ברגע האמת דעתו התבלבלה. היה טוב לו היה טורח להקיף את עצמו בצוות הקריאטיב שלו באישה שמיד היתה מונעת ממנו את הבושה ואומרת לו: "חראם! ככה לא פונים לאישה!"

נשים הן כבר מזמן קהל היעד המועדף של פרסומאים. לא בגלל טוב ליבן או מראן, אלא בעיקר בגלל טובות הנאה נחשבות. הנשים הן אולי לא תמיד בעלות המאה, אבל במרבית המקרים בעלות הדעה איך ואיפה להוציא את המאה. לכן, היום כולם יודעים שצריך למכור לנשים ובשביל למכור להן מוצר או שירות באריזה, צריך לקנות את ליבן.

ופה בדיוק הבעיה.. עוד לא יודעים פה איך למכור לנשים. המפרסם הממוצע לא ממש מבין מה נשים רוצות, וחמור מזה לא ממש מבין מה נשים בשום אופן לא רוצות.

אז הנה טיפ קטן באהבה לפיז'ו :

נשים לא רוצות שתנגנו להן בפרסומת על המיתרים הכי כמוסים של הפחדים. אם כבר החלטתם ללכת על נושא החתונה, עדיף שתבחרו משהו דביק רומנטי ומקסים כמו גבר שמחליט למכור את מכונית הפיג'ו החדשה שלו  (תמורת 98 אלף ש"ח…), כדי שיהיה לו כסף לקנות טבעת יקרה לכלה המאושרת.

ביום האישה הבינלאומי נהוג להציג מחקרים, לחלק  שושנים לנשים , לקיים כנסים של נשים בעסקים ולמחזר כל שנה את הרשימה של אותן עשר נשים שהגיעו לפיסגה או לפחות קרוב אליה.

השנה, בסמיכות ליום האישה, עלה אצלנו לאקרנים הסרט "פרשס" ( בתרגום חופשי "יקרה") שהפיקה אופרה וינפרי.  זהו סיפורה של  נערה שחורה, מהשאול של התחתיות תרתי משמע, שבגיל 16 היא בהריון שני מאבא שלה.
האמא שלה היא גרסה  של שטן מסוג נקבה שמתעללת בה רגישת ופיסית.
העליבות של הקיום של שתיהן מכה בקרביים ולא מרפה. כאב אחרי כאב ואין הפוגה.

בצד הזוועה מגלה הסרט רצון עז והרבה חמלה מאנשים טובים באמצע הדרך, שיוצאים מגדרם ועורם כדי לסייע לפרשס..

זהו סיפור של תחתית ופיסגה של הצלחה באותה נשימה.

הסרט מול המציאות

את הסרט, כאמור, הפיקה אופרה וינפרי,  שהסיפור האוטוביוגרפי שלה עצמה  דומה. גם היא באה מעוני, מעבירות אינוס בתוך המשפחה, מסביבה שבה כביכול אין סיכוי… ותראו אותה.  היא אולי האישה הכי משפיעה בארה"ב היום וללא סקי נמנית על העשיריה הראשונה של האנשים המשפיעים בעולם.

במקום לנוח על זרי הדפנה , לקנות איזה מטוס פרטי כצעצוע היא עושה ועושה… ולרגע לא שוכחת מאיפה היא באה ומה באמת המטרה של הכסף הרב שצברה.

לפני שנתיים היא הכריזה על מבצע ללכידת עברייני מין נמלטים ותרמה רבע מליון דולר מכספה לכל מי שסייע להביא עבריין נמלט כזה  למשפט..
ועוד לפני כן היה הסרט "הצבע ארגמן" שמספר את סיפור ילדותה הקשה.

סיפור של שתי נשים, ושל הדרך של כולנו

הסיפור של פרשס מחד ושל אופרה מאידך מספר לנו את סיפורן של הנשים על כל גווניו: מהתחתית שבה עדיין מצויות נשים בחלקים נרחבים בעולם, ועד לפיסגה שאותה חולקות מעט נשים.  אך יותר מכל – זהו סיפורה של הדרך  שעלינו לעשות .. כל אחת באופן אישי וגם כקהילה.

כל אחד מאיתנו יכול לקחת את נקודת הפתיחה ולשים אותה במקומה הראוי -  נקודת פתיחה בלבד, אם אופרה יכלה , אולי גם את, שלא אנסו אותך בתוך המשפחה – יכולה…

ובדרך לפיסגה לזכור תמיד תמיד מאיפה באת ולראות שאת יודעת לתת יד ועזרה לנשים שאחרייך ממקום של אמונה אהבה והרבה חמלה.

אפשר להתאסף ולמחות, ל דרוש תיקונים בחקיקה, נציגות שווה ואפלייה מתקנת ולייצר רשתות קשרים… והכל חשוב. אבל חשוב יותר להיפרד מגישת ה"למה אי אפשר" ו"למה זה  קשה",  ולעבוד עם מה שיש.

כי זו כבר אופרה אחרת.

לפני שבועיים התארחתי בתוכנית המקצוענים וניתחתי את הצד הגברי במערכת היחסים ועל הפער בין איך שנשים חושבות לאיך שגברים חושבים.

החלק השני – בשבוע הבא.

ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי 76 אחוז מהנשאלות  צופות בפורנו, 10 אחוז יותר משנה שעברה. סוג הפורנו המועדף עלינו הנשים הוא זה שברשת, 61 אחוז מאיתנו צופות בו עם בני הזוג. היתה לי שיחה בנושא הזה, לגמרי לא מתוכננת, עם מישהו שקרא את מסקנות המחקר.

"מה דעתך על פורנו?" הוא שאל ואני כמעט נחנקתי מהסנדביץ  ביצה.

"למה אתה שואל?" החזרתי בדרך הכי פולנית -  בשאלה על שאלה.

" כי סקר שנערך בבריטניה קבע ש- 76 אחוז מהנשים צופות בפורנו"

אוקיי,ניסיתי להרגיע את עצמי, הוא בעניין של דיון אקדמי גרידא.

ואז נזכרתי שהשותף שלי למיטה קורא עיתונים בעיקר בגלל שערים בספורט ובמניות.

לא, יש פה משימה חבויה … החלטתי, והבנתי שעכשיו עליי לפסוע בזהירות… כי תיכף עומדת אני בפני מהמורה גדולה.

"אני מתקשה להאמין שאילו היו עורכים סקר כזה בישראל התוצאות היו דומות, אתה יודע הבריטיות הן אמנם סמוקות לחיים אבל כחולות לגמרי בראש…, עובדה כל שבועיים תופסים שם שר אחר בלי תחתונים", ניסיתי ללכת על הבדלי המוצא.

"ואצלנו כולן חסודות…" הוא ענה במין נחרה.

אז הבנתי שיש לו נקודה ואני שוב בזירה.

"למיטב ידיעתי נשים לא מתות על פורנו ככלל …כי הן עדיין מקשרות מין עם אהבה".

"וגברים מה…?"

"אתה יודע: "גומרים הולכים" .

"תודה" אמר ונתן לי את המבט הנעלב שמיד ממוסס אותי …

" לראות סרט פורנו עם גבר זה מביך נורא. זה אפילו יותר מביך מאשר לשכב איתו."

פורנו הוא מין גרידא וזה מיד מעמת אותך עם המיניות שלך, כמה אתה פתוח איתה, מודה בקיומה. כדי לצפות עם גבר בפורנו אישה חייבת להרגיש איתו מאד בטוחה.

צפייה משותפת בפורנו מעידה מאד על סוג הקשר על סוג הכימיה.

יש גברים שאישה יכולה לעשות פיפי לידם ויש כאלה שגם אחרי שלוש שנות זוגיות הדלת של השירותים תיסגר וטמפונים יהיו משהו שלא רואים וגם לא מדברים עליו.

"אז  מה שאת אומרת שזה טוב לצפות ביחד בסרט כחול"?   שוב נדרשתי על ידי הגבר לקצר בדרשה ולהגיע אל השורה התחתונה.

"מאמי, כמו כל שאר הדברים הטובים בחיים זו שאלה של מינון. אם בשביל לעשות סקס הוא רוצה כל פעם שעתיים צפייה אז זה אומר שיש בעייה שהיא כשלעצמה אותו יותר לא מדליקה."

"טוב אז מתי מגוונים?" …..

"איך שנגיע ללונדון" עניתי בחזרה.

בוידאו: לכל אישה, בכל גיל? בנות הזהב צופות בפורנו