סיכון נוסף טמון בהרג התשוקה שבתוך הנישואין אפילו הנישואין ממשיכים להתקיים. התשוקה מתאפיינת במשיכה בין אנרגיות גברית לנשית. מרבית הנשים נמשכות לאנרגיה גברית שמאפיינה הם הצלחה התמקדות במטרה ואי תלות. זה שילוב שלא הולך מי יודע מה אם גבר תלוי כלכלית. במקרה כזה גם הגבר מרגיש סמרטוט וגם האשה מתחילה הגם שלא במודע להתייחס אליו כך.
יש אמרה הגורסת "שלכסף אין ריח". זה אולי נכון אבל לכסף יש בהחלט מין. יש תופעה של נשים שמשתכרות הרבה מעבר לבני זוגן ומיישמות באופן לא מודע את הפתגם : "בעל המאה הוא בעל הדעה" ואגב כך משפילות את בני זוגן. זה בדרך כלל אינו מכוון אבל הרסני בה במידה שכן התוצאה העצובה היא קודם כל לגביהן היחס של העדר כבוד למה שאומר בן זוגן גם בקשר לכסף מתנקם בהן בראש ובראשונה שכן עם הזמן הן יאבדו את המשיכה המינית אליו.
מכשולים נוספים על רקע כסף מתרחשים שהבעל מאבד את מקום עבודתו או נכנס למשבר גיל ה-40 ועושה חשבון נפש. פתאום הקרקע אינה יציבה ותחושת האמון במובן יש על מי לסמוך מתערערת . על הרקע הזה של מצב חוסר וודאי מתווסף גם משבר אמון של האשה, דבר שממש לא עוזר לזוגיות ולא באופן מקרי דווקא נשים רבות הן אלה שנוטות לפרק את הקשר בתקופה הזו.
מה עושים? מודעות זה כמובן התחלה אבל זה לא מספיק. צריך לרכוש כלים המוצעים כדי לחזור לבוא מאהבה ולהתגבר על הנטייה שלנו לפעול מאינטרסים., מקבלים כלים להבין איך מתמודדים עם משבר גיל ה-40 מה לא בשום אופן לא עושים.
אבל התופעה החמורה ביותר בהא הידיעה שמתרחשת בין בני זוג על רקע של כסף היא תופעת הסירוס. נשים רבות הן מסרסות שלא במתכוון את בעליהן ובכך בעצם פוגעות לא רק בתחושת הגבריות שלו אלא גם באופן עקיף ביכולת שלו להצליח ולהשתכר.
תופעות הסירוס פנים רבות לה וכמעט לכולן משותפים שלושה מכנים משותפים: כוונה טובה, תוצאה הרסנית ופחד עמוק שהוא הגורם הראשי לתופעת הסירוס. "אשר יגורתי בה לי" וזה בדיוק מה שקורה.
נשים כל כך מפחדות שהוא ייכשל ויאכזב אותן שהן פשוט מונעות ממנו את ההתמודדות. זה יכול להיות קשור לטיפול בילדים, לארגון חיי החברה או להתעסקות בפיננסים. התופעה הזו מקטינה את הגברים,הורגת את התשוקה והיא תופעה חברתית במימדים מדאיגים והכי גרוע היא פוגמת לכולם באושר ובעושר.
